<h1>רבינו ירוחם נכ"ד ח"ו</h1>
<h2>דף קיב:</h2>
חרשת אפי' השיאה אביה יוצאה בגט אם נשאת לפקח אפילו שהגט שלא לדעתה כי היא חרשת כיון שכל אשה מתגרשת בעל כרחה כך פשוט בגטין במשנה.
<h2>דף קיג:</h2>
שוטה אם יודעת לשמו' גיטה ועצמה מתגרשת אפילו מדרבנן ואם אינה יודעת לשמור לא עצמה ולא גיטה אינה מתגרשת ואפילו מדאוריתא. ואם יודעת לשמור גיטה ואינה יודעת לשמו' עצמה דבר תורה מתגרשת וגזרו רבנן שלא תתגרש כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר כך פשוט ביבמות. וכתב ר"ת והא דאמרי' דאינה מתגרשת מדאוריתא דוקא על ידה אבל על יד אביה מתגרשת כמו בקטנה ולפרש"י אינה מתגרשת אפילו ע"י אביה כמו בקטנה.
קטנה שאינה יודע' לשמור גיטה ולא עצמה אינה מתגרשת אפי' מדאוריתא ואם יודעת לשמור עצמה וגיטה מתגרשת אפילו מדרבנן ואם יודעת לשמור גיטה ולא עצמה מתגרשת מדאורית' ורבנן גזרו שלא תתגרש כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר. ואי זו היא קטנ' כל שמבחנת בין גט לדבר אחר פשוט בקדושין ובגטין וביבמות. ופרש"י ומה שאמרנו שאינה מגורשת אפילו ע"י אביה מן הארוסין מאחר שאינ' יודעת לשמור גיטה ור"ת כת' דמתגרשת על ידי אביה מן האירוסין אף על גב דאינ' מתגרשת על ידי עצמה ועשה כן מעשה דהא דאמרי' אינה מתגרשת כשמת האב או שנשאת וזה מחלק' הפוסקי' כמו כן בשוטה וכתבתיו למעלה בדין שוטה. ומה שאמרנו כשיודעת לשמור גיטה דהיינו כשמגיע לכלל פעוטות ומתגרשת כך פשוט ואפי' בקדושי אביה שהם מדאוריתא וכן פשוט. קטנה מתגרשת בקדושי אביה פי' אפילו קדשה אביה כמו שפירשתי ולעולם היא עצמה אינ' מקבלת גיטה בחיי אביה אלא אם ראויה לקדש עצמה לאיש אחר כגון שאין לה אב או שנשאת ששוב אין לאביה רשות בה וכן דקדק רש"י וכן עקר וכן מוכח, וכן כתב רי"ף כי בחיי אביה והיא תחת אביה מקבל גיטה אביה ולא היא. ור"ת כתב דקטנ' מתגרשת בקדושי אביה אפילו בחיי אביה ופי' נערה המאורסה שכתבתי למעלה דה"ה לקטנה כמו שהגיה רש"י בפי' שכתבתי למעלה.
